על סיום כיתה י"ב בעיניים הוריות – המילים הללו, הנאמרות כבדרך אגב, מכילות עולם ומלואו. עבור בוגר י"ב – זו הכרזת גדילה. עבור ההורה – צביטה בלב עם מלא גאווה.
סיום כיתה י"ב הוא תחנת מעבר משמעותית – ויש שיאמרו: המשמעותית ביותר בתהליך ההתבגרות. ברגע זה, מתלכדים שלושה מרכיבים מרכזיים בנפשו וזהותו של המתבגר:
1. סיום -של פרק הילדות, התלמידאות בבית הספר, השתייכות למסגרת ברורה ומובנית.
2. פרידה – מהמוכר וידוע, מן השגרה, מהבית, מהחברים הקרובים ומהמסגרת שידעה להציב גבולות ולשמור על שגרות.
3. התחלה חדשה-של פרק עצמאי, מלווה באי וודאות וחששות. נדרשת התמודדות, בחירה והגדרה עצמית מחודשת.
שלושת המרכיבים שזורים זה בזה ומשפיעים זה על זה: ככל שחוויית הסיום תתרחש באופן מודע ומוכר במשמעותה, יינתן לה מקום של כבוד והערכה לאלה הנותרים בעשייה החינוכית ואלה הממשיכים הלאה, כך תהליך הפרידה יהיה טבעי יותר וההתחלה החדשה תחווה כהמשך טבעי ולא כקרע.
סיום י"ב אינו רק סיום שנת לימודים; זהו סיומו של פרק ילדות שלם. בשנים אלו התעצבה הזהות, נבנו רצונות, נענו ציפיות והתגבשה אישיות בתוך מסגרת שהעניקה גם תמיכה וגם גבולות.
כעת – תם עידן. סגירת פרק התלמידאות פירושה מעבר משלב של תלות במבוגר האחראי אל עולם של ניהול עצמי. גם אם המתבגר ממשיך למכינה, לשנת שירות או לצבא – אין הדבר דומה להיותו תלמיד.
שלוש מיומנויות חיים קריטיות נדרשות ממנו כעת:
- עצמאות – לפעול מתוך מניעים פנימיים.
- בגרות רגשית – להכיל מורכבות ולקבל החלטות.
- אחריות אישית – להבין שהוא הגורם המשפיע המרכזי על חייו.
אם כך, מה תפקיד ההורה?
גם עבור ההורים זהו רגע מעבר.
נדרש מהם "לשחרר"- לא להיבהל! לא מהסוג של אדישות.
אלא מתוך אמון, מתוך לסמוך על הילד שישתמש בכלים, בידע ובביטחון שרכש בשנות ילדותו ולסמוך על המצפן הפנימי של הילד- אותו כוח שקט שמכוון אך לא כופה, שמראה את הכיוון אך לא מכתיב את הדרך.
כך למעשה ההורה הופך ממוביל הדרך לצופה מהצד בשקיקה ובהתרגשות בהתפתחות ובצמיחה של הילד ולהנות מתהליך טבעי.
אין זה אומר שצפייה הינה פאסיבית, על ההורה להיות פה ושם בצמתים וברגעים החשובים, מתבונן ומלווה, מזהה מהמורות בדרך, תומך מבלי להכתיב, מקשיב מבלי למהר לייעץ- שותף לדרך ולא המוביל שלה.
המעבר הוא רגע של חסד: הילד הופך לבוגר, וההורה – למלווה מסוג חדש.
זהו חלון להתבוננות הדדית: לאן הגענו יחד? מה נבנה בינינו? מה עליי להרפות כדי שמה שזרעתי יפרח?
סיום י"ב איננו רק טקס פרידה, זו הזמנה לשינוי תודעתי – להכיר בהתפתחות, לאפשר גדילה, לסמוך על הדרך וליהנות ממה שזרענו לקראת המעבר מילדות לבגרות עצמאית.
אבישג מדר,
יועצת חינוכית וארגונית.
מלווה צוותי חינוך, הורים ונוער.